The Gate of Unity – Chapter 48

והנה בחי’ פרטו’ הבנין דמל’ הנק’ כלה שכלולה מהכל כו’ היינו מה שבבחי’ הדבור מתגלה הכל בבחי’ יש ודבר נבדל כאותיות הדבור שמגלה הכל

Now for more detail regarding the aspect of the construction of Malchut which is called Kalah-The Bride,[1] because it includes HaKol-Everything etc.[2] This is the fact that everything becomes revealed in the aspect of speech in a tangible and separate way, like the letters of speech which reveal all.

והוא גם מבחי’ התענוג ורצון העצמי שבעצמו’ אא”ס ממש בבחי’ חפץ חסד ההיולי הנז’ (באות הי’) כשבא בהשתלשלות רבות עד רצון וחכמה ומדות דא”ק וא”א עד בחי’ רצון וחכמה ומדות חיצוניו’ הכלי’ דז”א הכל בא בבחי’ המל’ בחי’ הדבור העליון בהתגלות יש בבחי’ האצי’

This includes even the aspect of the essential pleasure and desire that is in the Essence of the Infinite Light literally, i.e. the aspect of the Heyuli desire for kindness which was previously mentioned (in chapter ten) as it chains down in its great descent until the desire and wisdom and emotions of Adam Kadmon and Arich Anpin, until the aspect of the desire, wisdom and emotions in the external vessels of Zeir Anpin; All this comes into the aspect of Malchut which is the aspect of the supernal speech with a revelation of somethingness in an aspect of Atzilut.

שע”ז א’ אני ראשון ואני אחרון וכן ראו כי אני אני הוא בחי’ מל’ דא”ס במל’ דאצי’ סופא דכל דרגין כו’

Regarding this it states,[3] “I am first and I am last,” and it similarly states,[4] “See that I, I am He,” i.e. the aspect of Malchut of Ein Sof [vested] in Malchut of Atzilut which is called[5] “the end of all the levels” etc.

ותחלה יש להבין דרך פרט בפרצוף המל’ מבחי’ כתר שבה עד בחי’ המל’ שבה שבוקע המסך להיות כתר לבריאה כו’

Now, we must first understand in a detailed manner the Partzuf-stature of Malchut, from the aspect of Keter that is in it until the aspect of Malchut that is in it, which penetrates the screen to become the Keter of Briyah etc.

דהנה בר”ה הוא בנין כתר הנוק’ כו’ והוא מה שאו’ י’ פסוקים מלכיות כו’

For, on Rosh Hashanah the construction of Keter of Nukvah-the Female takes place etc., and this is why we say the ten verses of kingship etc.[6]

דהיינו להמשיך בחי’ התענוג והרצון למלוכה מחדש שהוא לעורר מחדש בחי’ התענוג והרצון הפשוט שבעצמו’ להיות אנא אמלוך כו’

In other words, this is in order to draw forth the aspect of the pleasure and desire for kingship anew, that is, to awaken anew the aspect of the simple pleasure and desire of the essence of[7] “I will rule” etc.

 (והיינו ענין גבורי כח עושי דברו כו’ הנז’ בזהר כמ”ש במ”א בענין ויתנו לך כתר מלוכה כו’)

(This is the explanation of the verse,[8] “The mighty in strength that fulfill His word etc,” as mentioned in the Zohar and as explained elsewhere regarding the words[9] “And they have given You a crown of kingship etc.”)

בהיות ידוע שבחי’ ההתגלות בדבור הנ”ל הוא הנק’ דבר מלך והוא בחי’ מדות ההתנשאו’ כמ”ש ה’ מלך גאות כו’ וכן מלכותך מל’ כו’

For it is known that the aspect of the aforementioned revelation of speech is what is called “The Word of The King,” and it is the attribute of lordship, as it states,[10] “Hashem reigns; He is clothed in majesty etc,” or[11] “Your kingdom is a kingship over all the worlds etc.”

וכמו עד”מ מדת ההתנשאות באדם שהוא בחי’ מדה נבדלת מן העצמות להיות מתנשא על זולתו דוקא כו’

This is analogous to the attribute of lordship in man, which is an attribute that is separate from one’s essence, for it is the attribute of ruling over one’s fellow specifically etc.

משא”כ שאר המדות שהן חלק ממש מן העצמו’ כמו אור מדת החסד שהנפש עצמה נמשכת ומתפעלת מהחסד כי עיק’ מדה זו המשכה מן העצמו’ הוא כמ”כ החכמ’ נמשכת מן העצם כו’

This is not the case with the other attributes which are literally part of the essence.  For instance, with the light of the attribute of kindness, the soul itself is drawn after and becomes aroused by the kindness.  For the primary essence of that attribute is a drawing forth from the essence [of the soul], and the same is true of wisdom which is drawn from the essence [of the soul].

אבל מדת ההתנשאו’ הגם שהנפש מתפעלת ממנה אבל העיקר שלה הוא המתהווה מן הדבר הנבדל מן העצם שהוא על זולתו ואם אין דבר זולתו לא תתעורר מדה זו כלל

In regard to the attribute of lordship however, even though the soul is aroused by it, nevertheless it primarily comes into being by something that is separate from the essence, i.e. that [he rules] over his fellow, and if there were nothing aside for him then there would be no arousal of this attribute whatsoever.

והגם שבחי’ החסד ג”כ להטיב חסדו לזולתו דוקא אבל מ”מ תחלת התהוותה הוא בעצמו’ גם שאין איש להטיב עמו

And although the attribute of kindness is also specifically in order to do kindness with his fellow, nevertheless the beginning of its arousal is within his essence, even if there is no one to bestow his goodness to.

משא”כ בהתנשאו’ שלא תתהווה בעצם מציאותה בלתי מי שיש להתנשאו’ עליו

Which is not the case regarding [the attribute] of lordship which essentially does not come into being without someone over whom to rule.

וראי’ לזה ממה שכל עיקר בנינה בהתפשטו’ אורך ורוחב תלוי רק בביטול האנשים

The proof of this is from the fact that its entire construction of spreading to a length and breadth depends solely on the sublimation of the people.

כשירוממוהו יעוררו לתכלית ההתנשאות ובמיעוט הביטול ימעיטו אור מדה זו כו’

When they exalt him they arouse the ultimate depth of his dominion, but with the lessening of the sublimation, the light of this attribute likewise lessens etc.

אבל החסד כמו שהוא בעצם כך יתפשט

However, with [the attribute of] kindness, it will spread forth as it is in the essence.

וגם שיהי’ בו ריבוי ומיעוט עפ”י אופן התעוררו’ המקבל אם הוא מבקש ברחמנות ביותר כו’ מ”מ לא מזה יבא עיקר בנינה כו’ וד”ל.

And although there will be fluctuations of more or less [kindness] according to the manner in which the recipient arouses and requests, with great pleading [or less pleading] etc, nevertheless, it is not primarily constructed from this etc.  This will suffice for the understanding.

והנמשל מזה יש להבין למעלה כי כמו מלכותא דארעא כך מלכותא דרקיע שאין מלך בלא עם דוקא

Now, we must understand the analogue of this, because[12] “as is the kingdom below, so is the kingdom of Heaven,” in that,[13] “there – specifically – is no king without a nation”.

והגם שההתנשאות דבחי’ מדת מל’ למעלה הוא כשאר המדות העליונות אבל אינה המשכה ממש מבחי’ העצמו’

This is because although the lordship of the aspect of the attribute of Malchut above is like the other supernal attributes, nevertheless it is not an actual drawing forth from the aspect of the Essence.

 (רק מ”מ ישנה בכח ובהעלם גדול כי בבחי’ אדם גם בתינוק קטן יש בחי’ ההתנשאות להתנשא על הכל גם על הבהמה שזהו בטבע תולדתו מיד כמ”ש ורדו כו’

(However, it nonetheless is there in potential and in great concealment, for even in the aspect of man, even a small child possesses the aspect of lordship to rule over everything, including animals, for this is his nature immediately from birth, as it states,[14] “[And G-d said to them… ] have dominion over [the fish of the sea and over the fowl of the air and over every living thing that creeps upon the earth] etc.”

כנראה בטבע התינוק שתשוקתו למשול ולרדות על חיה ובהמה ועוף כו’ כמ”ש במ”א שזהו דוקא מבחי’ אדם

We observe in the nature of a child that his desire is to control and dominate over animals, beasts and birds etc., as discussed elsewhere that this is an [attribute] specific to the aspect of man.

משא”כ מדת החסד והרחמים שישנה בבהמה ג”כ כנשר שהוא רחמני כו’)

In contrast, the attributes of kindness and mercy may also be found even in the beasts, such as the eagle which is merciful etc.[15])

הגם שנק’ מדת ההתנשאות אבל עיקר בנינה הוא להתנשאות ע”ד זולתו ואז נמשך תענוג ורצון גדול בהתנשאות זו

Now even though [the essential hidden attribute] is called the attribute of lordship, nevertheless its primary construction is specifically to have dominion over something external to himself and it is specifically then that the pleasure and great desire to rule is drawn forth.

ולפ”ז יש להבין איך יתכן למעלה באלקות שאין לך דבר חוץ ממנו על מי יתנשא כו’

According to this we must understand how this is applicable above in G-dliness, for there is nothing outside of Him upon whom to rule etc.

וא”כ בחי’ בנין המל’ ברצון ותענוג ומדות בבחי’ פרצוף שלם בבחי’ האצילות א”א להיות כ”א כאשר עלה ברצונו שיהיה יש נפרד לעצמו שיהיה על מי להתנשאות כו’

Therefore, it would not be possible for there to be the aspect of the construction of Malchut with desire and pleasure and emotions in the aspect of a complete stature in the aspect of Atzilut, were it not for the arousal of His desire that there should be a being separate from Himself over which to rule.

אזי נתעורר אור מדה זו מן המאציל כו’ ולזאת אמר ה’ מלך גאות לבש שנתלבש במדה זו להיות מלך על עם

And it is specifically then that this attribute is aroused in the Emanator, and about this it states, “Hashem reigned; He is clothed in majesty,” i.e. He vests within this attribute to be a king over a nation.

וע”כ צריך דוקא למדה זאת לחדש אות’ ממקו’ חוצבה בכל ר”ה דהיינו עד בחי’ מח’ בעצמות אא”ס אנא אמלוך כו’ בבחי’ ההתנשאות שעלה בבחי’ עצמותו עדיין קודם שהיה הצמצום כו’

It is for this reason that it is specifically this attribute which must be renewed from its essential source every Rosh HaShanah, that is, all the way to the aspect of the essential thought “I will rule” within the Essence of the Infinite Light etc., which is the aspect of lordship which arose in the aspect of His Essence prior to the Tztimzum-constriction.

ולזה היה הצמצום הראשון הנק’ מק”פ כו’ כדי שיהיה דבר חוץ מן העצמות שיתכן ע”ז בחי’ אור ההתנשאות דבחי’ מל’ דא”ס

It is for this reason that the first Tzimtzum-constriction which is called the empty place[16] (Makom Panuy) took place, in order that there be something outside of His Essence upon which it would be applicable for the aspect of the light of lordship of the aspect of Malchut of the Ein Sof [to rule].

 (וכמ”ש במ”א בענין גמלתהו טוב כו’ בשרש העכו”ם שהפרידן מאחדותו בבחי’ החושך והצמצום כו’ כדי שיהי’ בחי’ מדת התפארת שמדת הת”ת ג”כ אינו אלא בפני איש נכרי ומרוחק דוקא כו’ וד”ל)

(This is as stated elsewhere regarding the verse,[17] “She does him good etc,” about the root of the idolaters whom He separated from His Oneness in an aspect of darkness and tzimtzum-constriction etc., so that there would be the attribute of Tiferet-mercy.[18]  This is because the attribute of mercy likewise only applies to a person who specifically is foreign and distant etc. This will suffice for the understanding.)

 וכך יובן בבחי’ מל’ דאצי’ סופא דכל דרגין שבאצי’ שהוא רצון ותענוג כו’ של מדת ההתנשאו’ להיות מלך על בי”ע שלזה הוצרך להיות הצמצום דמסך שבין אצי’ לבריאה להיות ראש לשועלים כו’ כידוע

In this manner we may understand the aspect of Malchut of Atzilut, the end of all levels of Atzilut, which is the desire and pleasure etc. of the attribute of lordship to be the king over Briyah, Yetzirah and Asiyah, for which purpose it was necessary for there to be the constriction of the screen between Atzilut and Briyah [so that] it becomes the head of the foxes etc, as known.

והיינו אני ראשון בבחי’ מל’ דא”ס ואני אחרון במל’ דאצילות כי נעוץ תחלתן בסופן וזהו בכל ר”ה ור”ה כידוע וד”ל

This, then, is the meaning of [“I am first, and I am last,”] i.e. “I am first” in the aspect of Malchut of Ein Sof, and “I am last” in Malchut of Atzilut for[19] “their beginning is bound with their end,” and this takes place each and every Rosh HaShanah, as known.  This will suffice for the understanding.

 

End of Chapter Forty-Eight



[1] Pardes Rimonim, Shaar 23, Kalah.

[2] See Pirush L’Maarechet Elokut, Ch. 4 (70a).  Also see Torat Chaim, VaYetze, 174b; Shaarei Teshuvah 16c.

[3] Isaiah 44:6; Maamarei Admor HaEmtzaee, Bamidbar Vol .3 p. 1,141

[4] Deuteronomy 32:39

[5] Zohar Beshalach 56a; Zohar Pekudei 226a

[6] Talmud Bavli, Rosh HaShanah 32a; Siddur of Alter Rebbe, Rosh HaShanah, 238b; Maamarei Admor HaEmtzaee, Dvarim Vol .4, p. 1,360; Na”Ch p. 502.

[7] See Chapter 7 & 10

[8] Psalms 103:20; Zohar Balak 191a; Maamarei Admor HaEmtzaee, Shmot, Vol. 2, p. 447.

[9] Piyut in high holiday prayers.  See Shaarei Teshuvah106b; Maamarei Admor HaZaken, Parshiot HaTorah, Vol. 2 p. 808.

[10] Psalms 93:1

[11] Psalms 145:13

[12] Talmud Bavli, Brachot 58a

[13] Rabbeinu Bachaii to Genesis 38:30; Maamarei Admor HaZaken, Parshiot HaTorah, Vol. 2, p. 631

[14] Genesis 1:28; Also see Likkutei Torah, Emor 38b; Sefer HaMaamarim 5568 Vol.1 p. 259, 356; Ateret Rosh 41b; Maamarei Admor HaEmtzaee, Kuntreisim, p. 314; Hanachot 5577 p. 343

[15] Talmud Yerushalmi, Pe’ah 1:5; Maamarei Admor HaEmtzaee, Dvarim Vol. 3, p. 879.

[16] See Etz Chaim, Shaar 1, Anaf 2

[17] Proverbs 31:12

[18] See Zohar Yitro 87a; Maamarei Admor HaEmtzaee, Shmot Vol. 2 p. 635; Torat Chaim Noach p. 75c.

[19] Sefer Yetzirah 1:7

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *


*